עור פנים עם אקנה

אקנה (הסימנים, הגורמים והטיפולים האפשריים)

אקנה היא דלקת של בלוטות החלב וזקיקי השערות המתבטאת בהופעה של פצעונים בעקר בעור הפנים ובהעדר טיפול מתאים בצלקות קשות.
למרות שלא מדובר בבעיה קוסמטית אופיינית היא מהווה סיבה לפניות תכופות במרפאתי בעקר בקרב גילאי 30-40 המחשיבים עצמם מבוגרים מדי כדי לסבול ממצב האופייני לגיל ההתבגרות ומתוסכלים מהאופי הגלוי של הבעיה.

אקנה נפוץ מאד במתבגרים ובין 75 ל-95 אחוז יסבלו מאקנה בדרגות חומרה שונות.
בקרב הנשים המבוגרות 12% יסבלו מהתופעה עד גיל 44 ו3% מהגברים עד לאותו הגיל.
מראה עור הפנים המודלק והמחוטט יכול להוביל למצוקה, לחרדה, לפגיעה בדימוי העצמי ולירידה באיכות החיים. מכאן חשיבות הטיפול המוקדם  וה”תפור” בהתאמה כדי להעניק תוצאה אסתטית משביעת רצון לפציינט.

אקנה היא תהליך רב סיבתי ומכאן גם הטיפולים הרבים והמגוונים. אותרו שלושה גורמים עיקריים להיווצרות פצעי האקנה, גורמים התלויים זה בזה ומושפעים מנטייה גנטית ומפעילות הורמונלית מוגברת.

  • חוסר איזון בין יצירת חלב (סבום) מוגברת ליכולת ההפרשה של השערה גורמת לסתימת שורש השערה ולדלקת.
  • שינויים בתהליך צמיחת תאי העור (קרטניזציה) מוביל להצטברות והידבקות תאים מתים וליצירת קרקע נוחה לצמיחת בקטריית האקנה.
  • עודף הסבום וההיפרקרטניזציה מובילים כאמור להתרבות חיידק האקנה, לתגובה חיסונית, לדלקת בזקיק השערה וליצירת פצע אקנה הנקרא קומדון.

אופן הטיפול באקנה

הטיפול באקנה מכוון לטיפול בפצעים ובצלקות הקיימות כמו גם מניעה של התפרצות עתידית. במרפאתי הטיפול מבוצע בשלבים המותאמים אישית למצב עור הפציינט:

  • נירמול הפעילות הקרטוליטית: טיפול ברטינואידים, נגזרות של ויטמין A ,המנרמלים את מחזור זקיק השערה ומונעים מהקרנוציטים להידבק אחד לשני ולסתום את נקבוביות העור. קיימות משחות רבות תחת השמות רטין A,רט-אויט,לוקסיד אקנה מיצין ועוד,כולן בריכוז של 0.025 עד 0.1%.
    בטבליות רטינואידיות (רואקוטן) שבנוסף לנרמול הקרטניזציה מפחיתות את הפרשת השומנים מבלוטות החלב. התרופה ניתנת לתקופה של חצי שנה במעקב צמוד מלווה בבדיקות תפקודי כבד ובמניעת הריון.

  • מניעת התרבות חיידק האקנה: אנטיביוטיקה (קלינדמיציו,אריתרומיצין) עדיף במשחה או בנזואיל.
    פרוקסיד (חומר מחמצן) תוקפת את הבקטריה ואת התהליך הדלקתי.
    קיימים תכשירים המשלבים את שניהם (דואל ג’ל ובנזמיצין). הבנזול פרוקסיד גורם להזדקנות העור ולכן יש להגביל את השימוש בו ולשלב קרם אנטי-אג’ינג.

  • פתיחת הנקבוביות: קילוף עור עם חומצה סליצילית (Acne Peel) מוריד את מספר הקומודונים, מחיש את נשירת התאים המתים ופותח את הנקבוביות.
    החומצה משולבת גם בקרמים, בג’ל, במסכות ובמי פנים ויעילה גם לטיפול ברוזציאה (אדמומיות בפנים).
    נמצא ששילוב של חומצה סליצילית עם גליקולית יעיל יותר מבנזול פרוקסיד בהפחתת פצעי האקנה.גם הרטינואידים משפיעים על הסרת החומר שסותם את הנקבוביות.

  • החלשת התגובה הדלקתית: לחומצה סליצילית ולמשחות סטרואידיות פעילות אנטי-דלקתית יעילה. כדי להימנע מתופעות הלוואי של הסטרואידים היכולות לגרום בין היתר לאטרופיה של העור, עדיף להשתמש בהם רק למקרים הקשים ולמניעת צלקות. רשימת החומרים בעלי פעילות נוגדת דלקת ארוכה: בן חרצית, ליקוריץ, פיקנוגינול ,סילימרין, תמצית מלפפון, קמומיל, אלוורה,Q 10,תה ירוק, ניאצינמייד (נגזרת של ויטמין B3) ופטריות.
  • הורדת הפרשת הסבום: הרטינואידים במשחה או בכדורים מפחיתים את הפרשת בלוטות החלב. לגלולות למניעת הריון מסוימות,Yaz לדוגמה, פעילות אנטי אנדרוגנית המורידה את שומניות העור.